1. אל תחששו לתת לדרמה להתפתח! “מי רוצה לדעת את הסוף של הסיפור כבר בתחילתו? אל תחששו לתת לדרמה להתפתח”, הוא אמר לסטודנטים. זוהי תובנה שמתאימה בעיקר לסטודנטים אמריקאים באוניברסיטת עילית, שם רבים מתכננים את הקריירה שלהם באופן מדויק: לימודים, הצטרפות לבנק, משרד עורכי דין או חברת ייעוץ – וביטחון כלכלי. בישראל, לעומת זאת, אין דרך לחזות את מסלול הקריירה גם אם סיימת אוניברסיטה בהצטיינות, אלא אם כן יש לך משפחה בחברת החשמל".
2.תכנון מראש ועל שאיפות גדולות: לאחר שהזהיר את הסטודנטים שהחיים שלהם יושפעו הרבה יותר מכפי שהם חושבים ממקריות, ומהחלטות ומעשים שנראים כעת קטנים וזניחים, הבהיר ברננקי לצעירים שהוא לא ממליץ לוותר על תכנון מראש ועל שאיפות גדולות - אבל שהוא קורא למקד את אלה בפיתוח האישי, ולא במה שכתוב בכרטיס הביקור.
“האם תהפכו לאנשים חזקים רגשית, נדיבים יותר, אוהבים יותר, אתיים יותר? האם תהיו מעורבים באופן פעיל ובונה בנעשה בעולם?" מבלי להצהיר על כך באופן מפורש, נגיד הבנק המרכזי של ארה”ב רומז שכסף אינו חזות הכל: “אם אתה לא מרוצה מעצמך, אפילו ההישג הגדול ביותר לא יביא לך הרבה סיפוק”
3.מי שהמזל חייך אליהם מחויבים לפעול לשיפור העולם, ולחלוק את מזלם עם אחרים: “לימדו אותנו שמוסדות וקהילות שמבוססים על מריטוקרטיה הם הוגנים. מעבר לעובדה שבמציאות אין מערכת הוגנות באמת, מריטוקרטיה אכן עשויה להיות הוגנת ויעילה יותר משיטות אלטרנטיביות. אבל האם היא הוגנת באופן מוחלט?” מריטוקרטיה היא שיטה שבה מי שמזלם הביא להם בריאות, גנטיקה משובחת, כסף מההורים, משפחה תומכת, חינוך והזדמנויות עסקיות – הם מי שיצליחו ויגרפו את תגמולי ההצלחה הזאת. אלא שלטענתו של ברננקי, כדי שמערכת מריטוקרטית כזו תעבור מבחן אתיקה בסיסי ותזכה לכינוי “הוגנת”, מי שהמזל חייך אליהם מחויבים לפעול לשיפור העולם, ולחלוק את מזלם עם אחרים. ברננקי מסתמך בהמלצה שלו על "הברית החדשה": “ממי שקיבל הרבה, נדרש הרבה. וממי שקיבל אחריות על הרבה, נדרש עוד יותר”. מעבר להמלצה, זוהי תביעה: ברננקי דורש מהמצליחים, בין אם הם עשו זאת בזכות הכסף של ההורים ובין אם בזכות העובדה שנולדו עם כישרון - לפעול גם למען אלה שהיה להם קצת פחות מזל.
4. ברננקי טוען שההערכה הציבורית לא צריכה להתמקד במי שיש להם כסף או פרסום, אלה במי שעשו שימוש ביכולות שלהם לטובת החברה - או לחלופין התמודדו באומץ עם הקשיים שלהם. “למי שלא זכה לחינוך רשמי אך עובד ביושר ובחריצות כדי לפרנס את משפחתו מגיעים הערכה ציבורית גדולה יותר, וגם עזרה, אם צריך, מאשר לרבים אחרים שנראים יותר מוצלחים כלפי חוץ", אמר ברננקי. “מעבר לכך, עם האנשים האלה יותר מהנה לשתות בירה, וזה כל מה שאני יודע על סוציולוגיה”.
5. הביצועים הירודים של הפוליטיקאים אינם תוצאה של כוונות רעות או מוטיבציה פסולה, אלא של חוסר יכולת להתמודד עם מציאות מורכבת. כלכלנים טוענים שברננקי מטיל על הפוליטיקאים את האשם במצב הכלכלי ובאבטלה הגבוהה, ושהוא מדפיס דולרים מכיוון שהפוליטיקאים אינם מתפקדים. זוהי הערכה משכנעת למדי, לאחר מחדל השבתת הממשל ותקרת החוב שבו צפה העולם בתדהמה בשבועיים האחרונים. ברננקי מודה בפני הסטודנטים שגם הוא כבר פיתח ציניות כלפי הפוליטיקאים, אבל ציניות אינה יכולה להיות תחליף לחשיבה ביקורתית ולמעשים. לטענת ברננקי, בשונה מכפי שאפשר להתרשם בשיח הציבורי, הביצועים הירודים של הפוליטיקאים אינם תוצאה של כוונות רעות או מוטיבציה פסולה, אלא של חוסר יכולת להתמודד עם מציאות מורכבת.
6. את ההמלצה האחת של ברננקי בתחום הכלכלי הטהור אסור להחמיץ, ולכן הנה הטקסט במלואו:
“כלכלה היא תחום חשיבה מורכב במיוחד, והיא מעולה בכדי להסביר לקובעי המדיניות מדוע החלטות שנעשו בעבר היו שגויות. עבור העתיד – היא לא כל כך מוצלחת. למרות זאת, לניתוח כלכלי קפדני יש יתרון חשוב אחד: הוא יכול לפסול רעיונות שהם לחלוטין בלתי עקביים עם הנתונים הקיימים - וזוהי תובנה שמתאימה ליותר מ-90% מהצעות המדיניות שעולות לדיון”.
7.האם בעיניי ברננקי כסף לא חשוב?
“אני לא אומר לכם שכסף לא חשוב, כי ממילא לא תאמינו לי. למעשה, עבור יותר מדי אנשים, כסף הוא עניין של חיים ומוות. אבל עבור מי ששייכים למיעוט בר המזל שיכול לבחור בכך, כדאי לזכור שכסף הוא אמצעי - ולא מטרה. החלטת קריירה שמתבססת על כסף בלבד, ולא על האהבה למקצוע או תשוקה לעשות שינוי, היא מתכון לחיים חסרי אושר”.
8. למי שמתלבט ולמי שחושש לקחת סיכונים, ברננקי ממליץ: אף אחד לא אוהב להיכשל, אבל כישלונות הם חלק יסודי בחיים, ובהכשרה שהם נותנים. “אם המדים שלך אינם מלוכלכים, לא השתתפת במשחק”, הוא אומר.
9. ברננקי מציע גם הנחיה בכל הנוגע למערכות היחסים עם בני המין השני: “כשאתם בוחרים בן או בת זוג, תזכרו שיופי היא הדרך של האבולוציה להראות לנו שלבן הזוג אין יותר מדי חיידקים במעיים".
10.זכרו מי משלם את שכר הלימוד: “התקשרו לאמא ולאבא מדי פעם. יגיע הזמן שגם אתם תרצו שהילדים העסוקים וההיפר מוצליחים שלכם יתקשרו אליכם. בנוסף, זכרו מי משלם את שכר הלימוד".
קראתי את הכתבה הזו כמה פעמים והיא השאירה עליי חותם. אני ממליצה לכל בעל עסק, צעירים בדרך לפתיחת עסק, עצמאיים ובכלל לקרוא שוב את הכתבה. עכשיו רק נותר לממש את כל הסעיפים :)
